כד. הא דאמרנו דמותר לישראל למכור שט"ח שיש לו על חבירו לישראל בכתיבה ומסירה בפחות כדי לקבל המעות מיד, היינו דוקא אם תהיה אחריות החוב על הקונה, דהיינו שאם העני הלוה ואין לו לשלם לא יוכל הקונה לתבוע מן המוכר כלום, אבל אם אחריות זו היא על המוכר שאם העני הלוה יתבע הקונה את המוכר לשלם, אסור לקנות בפחות למסור צ"ז בעד ק'. וכן ה"ה בשטר זה של הכמבייאל"ה אשר נקנה ע"י כתיבה הנז' שקורין ג'ירו, צריך שיפרש המוכר בפירוש בכתיבה זו של הג'ירו שהוא אינו מקבל עליו אחריות, דהיינו שכותב כך ועננא תדפע מבלג אל מדכור לאמר פלאן חואלה קבאלה כאלץ אל תובעה מן דון רג'וע, שאם כותב את הג'ירו בנוסח זה אז בדינא דמלכותא כמנהג הסוחרים פטור המוכר מן האחריות, וממילא גם בדיננו הוא פטור ומותר בזה, יען כי לדעת מרן ז"ל ודעמיה אין היתר במכירת השטרות אא"כ יהיה המוכר פטור מאחריות:
והנה פה עירנו בגדא"ד יע"א מכירת שטרות אלו שקורין כמבייאל"ה שהם כתובים לזמן ומוכרים אותם בפחות כדי לקבל המעות מיד, מצוים הרבה בין ישראל, וכל עסק המסחר בעיר זו תלוי בזה וא"א בלעדם, אך הם כותבים בסתם ואין מפרשים בהם על האחריות, ובדינא דמלכותא במנהג הסוחרים אם כותב הג'ירו בסתם ולא פירש על האחריות יתחייב המוכר באחריות, דאם לא פרע המחוייב יפרע המוכר, וקשה הדבר מאד לתקן שיכתוב בפירוש בלתי אחריות, ואין אנחנו מוחין בזה אף על פי שאנחנו קבלנו הוראת מר"ן ז"ל, ולדידיה צריך שלא יהיה אחריות על המוכר, ואמרינן שיש להם על מה שיסמוכו, יען כי באמת יש פוסקים דמתירים אפילו אם אחריות על המוכר, ועיין בספר כפי אהרן סי' ז' שהאריך בדין שטרות הכמבייאל"ה הנז', ובירר דאיכא שלש חלוקות בזה, יש פוסקים דס"ל אפילו אם אין המוכר מקבל עליו אלא רק אחריות הקרן דוקא, אסור, ויש דס"ל אם אין מקבל עליו המוכר אלא רק אחריות הקרן בלבד, מותר, והעלה דכן היא סברת מר"ן ז"ל, ויש דס"ל אפילו אם מקבל המוכר אחריות הקרן והריוח נמי מותר יע"ש, הנה כי כן אף על גב דאין אנחנו מוחין ביד הנוהגין היתר ע"פ בעלי סברת המתירים גם בדאיכא אחריות הקרן והריוח על המוכר, מ"מ ירא שמים יזהר לפחות לעשות כסברת המתירים בהיות האחריות על המוכר בעד הקרן בלבד, והמחמיר גם בזה תבא עליו ברכה:
