כד וּבְשׁ֨וּב צַדִּ֤יק מִצִּדְקָתוֹ֙ וְעָ֣שָׂה עָ֔וֶל כְּכֹ֨ל הַתּֽוֹעֵב֜וֹת אֲשֶׁר־עָשָׂ֧ה הָֽרָשָׁ֛ע יַֽעֲשֶׂ֖ה וָחָ֑י כָּל־צִדְקֹתָ֤ו אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ לֹ֣א תִזָּכַ֔רְנָה בְּמַֽעֲל֧וֹ אֲשֶׁר־מָעַ֛ל וּבְחַטָּאת֥וֹ אֲשֶׁר־חָטָ֖א בָּ֥ם יָמֽוּת׃ כה וַֽאֲמַרְתֶּ֕ם לֹ֥א יִתָּכֵ֖ן דֶּ֣רֶךְ אֲדֹנָ֑י שִׁמְעוּ־נָא֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל הֲדַרְכִּי֙ לֹ֣א יִתָּכֵ֔ן הֲלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם לֹ֥א יִתָּכֵֽנוּ׃
֍ ֍ ֍
(כד) וּבְשׁוּב צַדִּיק מִצִּדְקָתוֹ – אם יתחרט הצדיק על מעשיו הטובים, ויתהה עליהם לומר מה הועלתי בעשייתם, הלואי ולא הייתי עושה אותם, וְעָשָׂה עָוֶל מכאן ולהבא, כְּכֹל הַתּוֹעֵבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה הָרָשָׁע, יַעֲשֶׂה, וָחָי – וכי ראוי הדבר שיחיה חיי הנפש לעתיד לבוא, ודאי שלא יחיה, כי כָּל צִדְקֹתָו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא תִזָּכַרְנָה, כי הוא עצמו מתחרט עליהם ואינו רוצה לזוכרם, ואם כן ראוי הוא לעונש מחמת שני דברים, בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל – בכך שמעל בדרך הצדק שהלך בה עד עתה והתחרט, וכן ראוי הוא לעונש בגלל המשך מעשיו, וּבְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא באחרית ימיו, בָּם – בגלל שני דברים אלו, יָמוּת.
(כה) אמנם אתם הולכים בדרכי הפילוסופיה, וַאֲמַרְתֶּם, אם כן הוא הדבר, לֹא יִתָּכֵן דֶּרֶךְ ה' – נמצא שאין דרך ה' עומדת על מתכונת וענין אחד ['יתכן' מלשון תוכן, דבר הקבוע ושוה ללא תוספת או גרעון, כמו "וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ"], כלומר, הרי דרך ה' והנהגתו אינם משתנים, ואם רצה בתחילה בצדיק וקבע לו שכר, איך תשתנה דעתו שלא ירצה בו ויענישנו, ואם לא רצה בתחילה ברשע וגזר עליו מיתה, כיצד תשתנה דעתו, והרי מתנאי האל שלא יהיה בו כל שינוי, ואיך בני האדם במעשיהם יעשו בו שינויים. ועוד שאלו, איך ניתן לומר שמי שהיה רשע כל ימיו, על ידי שיחזור בתשובה בסוף ימיו לא יזכרו לו את כל חטאיו, ומאידך מי שהיה צדיק כל ימיו ולבסוף תהה על מעשיו והתחרט שעשאם, לא יקבל עליהם שכר. ועל שתי שאלות אלו משיב, שִׁמְעוּ נָא בֵּית יִשְׂרָאֵל, הֲדַרְכִּי לֹא יִתָּכֵן – וכי דרכי היא שאינה עומדת על מתכונתה, והרי דרכי היא קבועה ותמידית, שרצוני להיטיב לכל מי שמכין עצמו לקבלת הטובה, ואם כן הֲלֹא דַרְכֵיכֶם לֹא יִתָּכֵנוּ – דרכי בני האדם הן שאינן עומדות במתכונת קבועה, ומשנים את מעשיהם, ולפי מעשיהם משתנה השפע הניתן להם, והרי זה כגשם היורד מהשמים בשוה לכל מקום, ומי שזרע את שדהו תצמח תבואתו, ומי שלא זרעה יצמחו לו קוצים וברקנים, ואין זה שינוי בגשם, אלא שינוי בהכנתו של המקבל, וכך שפע הטוב של ה' נשפע תמיד ועל הכל בשוה, אלא שהצדיק שהכין את עצמו לקבלת השפע על ידי מעשיו הטובים, יכול לקבלו. ואילו הרשע שקלקל לעצמו את האפשרות לקבלת השפע, אינו יכול לקבלו.
