לא יהיה שוה עונש שני אנשים, שלא היתה מחשבת שניהם שוה בעת עשיית העון, והפגם נמשך בהעולמות גם לפי ענין המחשבה בשעת העשייה, ואם האחד הדביק יותר מחשבתו להעבירה, ודאי שהוא ראוי לעונש גדול יותר, כי אז הפגם מגיע ח"ו לעולמות יותר עליונים, ומטעם זה השוגג עונשו יותר קל מהמזיד. ולכן אמרו שהרהורי עבירה קשים מעבירה. (נפש החיים א יד).