שני
ל' סיון התשפ"ו
שני
ל' סיון התשפ"ו

חיפוש בארכיון

מסכת כריתות, פרק ג, משנה ז

משנה ז: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִטְלִיס שֶׁל אַמָּאוֹם, שֶׁהָלְכוּ לִקַּח בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ (שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל), הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ וְעַל אֲחוֹת אָבִּיו וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ בְּהֶעְלֵם אֶחָד מַהוּ, חַיָּב אַחַת עַל כֻּלָּן, אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת, וְאָמְרוּ לִי, לֹא שָׁמָעְנוּ. אֲבָל שָׁמַעְנוּ, הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. וְרוֹאִין אָנוּ שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר:

משנה ז: אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, שָׁאַלְתִּי אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בָּאִטְלִיס שֶׁל מקום ששמו אַמָּאוֹם, בזמן שֶׁהָלְכוּ לִקַּח [-לקנות] בְּהֵמָה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל [ואף על פי שהיו טרודים לא נמנע רבי עקיבא מלשאול אותם בדברי תורה, ואף על פי שהיו במקום שרבים נמצאים שם לא התביישו לומר 'לא שמענו'], הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, וְעַל אֲחוֹת אָבִיו, וְעַל אֲחוֹת אִמּוֹ, כלומר, בא על אשה אחת שהיא אחותו ואחות אביו ואחות אמו, כגון שבא ראובן על אמו, והוליד ממנה שתי בנות, וחזר ובא על אחת מבנות אלו והוליד ממנה בן, ובא הבן על הבת השניה, שהיא אחותו, אחות אביו ואחות אמו, בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שלא נודע לו שום איסור, מַהוּ, האם חַיָּב חטאת אַחַת עַל כֻּלָּן, אוֹ אַחַת עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת, כלומר, חטאת על כל איסור בפני עצמו, ונמצא שעליו להביא שלש חטאות. וְאָמְרוּ לִי רבן גמליאל ורבי יהושע, לֹא שָׁמָעְנוּ הלכה באופן זה, אֲבָל שָׁמַעְנוּ דין דומה, הַבָּא עַל חָמֵשׁ נָשָׁיו כשהן נִדּוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, שלא נודע לו האיסור בין ביאה לביאה, שֶׁהוּא חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת, וְרוֹאִין אָנוּ שֶׁהַדְּבָרִים קַל וָחֹמֶר – שניתן ללמוד את הדין של אחותו בקל וחומר מדין חמש נשים נדות, שהרי אפילו באופן זה, שבחמש הנשים היה אותו איסור של נדה, חייב חמש חטאות, כל שכן כאן, שהם שלשה איסורים נפרדים, אחותו, אחות אביו, ואחות אמו, שיתחייב שלש חטאות [אמנם יש לדחות קל וחומר זה, שהרי באיסור נדה הם חמש נשים שונות, ולכן חייב על כל ביאה חטאת אחת, ואילו כאן זו אותה אשה האסורה עליו בשלש איסורים. ובגמרא מבואר שדין זה שחייב שלש חטאות נלמד מהפסוק, שנאמר (ויקרא כ יז) 'וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְרָאָה אֶת עֶרְוָתָהּ וְהִיא תִרְאֶה אֶת עֶרְוָתוֹ חֶסֶד הוּא וְנִכְרְתוּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמָּם עֶרְוַת אֲחֹתוֹ גִּלָּה עֲוֹנוֹ יִשָּׂא', והמילים 'ערות אחותו גילה' מיותרות בפסוק זה, ובאו ללמד שבאופן זה חייב על כל איסור ואיסור בפני עצמו].

https://2halachot.org/halacha/מסכת-זבחים-פרק-א-משנה-א