א. 'חמי טבריה' פסולים לנטילת ידים, כיון שהם מרים ואינם ראויים אפילו לשתיית כלב, אבל אם יש מעיינות חמים אחרים, שמימיהם ראויים לשתיה, הרי הם כשרים לנטילת ידים. (שו"ע ומשנ"ב סי' קס)
ב. אף שחמי טבריה פסולים ל'נטילת ידים', הרי הם כשרים ל'טבילת ידים', ולכן בעודם מחוברים במעיין יכול להטביל בהם את ידיו לצורך סעודה. (שם).
