ט) מילה בזמנה – ביום השמיני, דוחה את השבת. ושלא בזמנה, אינה דוחה לא את השבת ולא את יום טוב. ובין בזמנה ובין שלא בזמנה, דוחה את הצרעת – את האיסור לחתוך נגע צרעת, כיצד, שאם היתה בהרת בעור הערלה, חותכה עם הערלה, אף על פי שקציצת נגע הצרעת בלא תעשה, יבא עשה של מילה וידחה את לא תעשה של קציצת הצרעת:
י) כשם שמילת הבנים דוחה את השבת, כך מילת העבדים שהן נימולים לשמנה דוחה את השבת, אם חל שמיני שלהן בשבת, חוץ מיליד בית שלא טבלה אמו עד שילדה, שאף על פי שנימול לשמנה אינו דוחה את השבת:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
