ג) יש ציצין [-רצועות עור] המעכבין את המילה, ויש ציצין שאין מעכבין את המילה, כיצד, אם נשאר מעור הערלה עור החופה רוב גבהה של עטרה, הרי זה ערל כמות שהיה, וזה העור הוא ציץ המעכב. ואם לא נשאר ממנו אלא מעט, שאינו חופה רוב גבהה של עטרה, זהו ציץ שאינו מעכב:
ד) המל, כל זמן שעוסק במילה, חוזר בין על הציצין שמעכבין בין על ציצין שאין מעכבין. פירש [-סיים למול], על ציצין המעכבין חוזר, על ציצין שאינן מעכבין אינו חוזר. ומי שמל ולא פרע את המילה, הרי זה כאילו לא מל:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
