ביותר צריך להזהר כשאדם נתון בצרה, ללמד עליו סנגוריא, ושלא להזכיר עוונותיו, ולא יעשה כמנהג קלי הדעת שכאשר מישהו נמצא בצרה אומרים 'זה וזה גורם, ועל כן באה עליו הצרה הזאת', כי ידוע שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה. וביותר צריך להזהר שלא להזכיר עוונותיהם של שוכני עפר, שהם עומדים בדין. ואיש טוב מדבר טוב על ישראל ומביא גאולה לעולם.
ידוע מאמר התנא 'העושה עבירה אחת קנה לו קטגור אחד, והעושה מצוה אחת קנה לו סנגור אחד'. ולכן כל אדם ישתדל בכל כוחו למעט את המקטרגים מעליו, ולהרבות הסנגורים בעשיית מצוות ומעשים טובים ולמוד התורה. וידוע שאין קטגור נעשה סנגור, ולכן יזהר מאד כשעושה מצוה, שיהיה בממון של היתר, ושלא תהא מצוה הבאה בעברה חס ושלום.
