טז. הנודר או נשבע וחוזר בו מעצמו תוך כדי דיבור, דהיינו שיעור שיאמר שלום עליך רבי, אם פירש חזרתו בפיו אפילו שאמר בלחש שלא השמיע אלא לאזניו בלבד הרי זה נדרו ושבועתו בטלין, ואין צריך להם התרה, אבל אם חשב בלבבו החזרה לא מהני אף על פי שחשב תוך כדי דיבור, דדברים שבלב אינם דברים לבטל מה שמוציא בפיו, מאחר כי כאשר הוציא הנדר או השבועה בפיו היו פיו ולבו שוין:
תפריט
תפריט
שבת
ה' תמוז התשפ"ו
