מאד צריך האדם להיזהר שלא לגלות סודו של חבירו לשום אדם, ואף אם יצוה על אותו אדם שלא ימשיך לגלות זאת לאחרים, הרי גם חבירו כמעשהו יעשה ויגלה לאחר על מנת שלא יגלה לאחרים, וסוף דבר הקול נשמע.
ולא רק אם נאמר לו הדבר בדרך סוד, שאז ודאי לא יגלה, אלא כל שלא אמרו לו בפירוש 'לך אמור', הרי הוא כאילו אמרו לו שלא יאמר זאת לאחרים, וכמה פעמים אדם מדבר דבריו עם קרוביו ומיודעיו, ואינו חושש לצוות שלא יגלו, והם הולכים ומספרים דברים לחוץ, ויוצאים מכשולות מהדבר.
וכמה מהגנות והדופי ואיסורים מגיעים על אותם המחטטים ומחפשים לידע סוד אחרים, על ידי שמיעה אחרי הכותל או גנבת דעת או פתיחת אגרות, וידוע חרם דרבנו גרשום מאור הגולה על הקורא אגרת של חבירו. וכבר כתב בתשובות הלכות קטנות (ח"א סי' רעו) שהמחטט לידע סוד אחר, עובר על 'לא תלך רכיל בעמך', כי אין הבדל אם מגלה לאחרים או שמגלה לעצמו. לכן שומר נפשו ירחק מכל אלה, כי תועבת ה' כל עושה אלה, ואשרי תמימי דרך.
