משנה ח: יֵין נֶסֶךְ אָסוּר וְאוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא. יַיִן בְּיַיִן וּמַיִם בְּמַיִם, בְּכָל שֶׁהוּא. יַיִן בְּמַיִם וּמַיִם בְּיַיִן, בְּנוֹתֵן טַעַם. זֶה הַכְּלָל, מִין בְּמִינוֹ, בְּמַשֶּׁהוּ. וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ, בְּנוֹתֵן טַעַם:
משנתנו מבארת עתה את דין תערובת יין נסך, מתי אוסר יין הנסך את המשקה האחר המעורב בו: יֵין נֶסֶךְ – יין שהתנסך לשם עבודה זרה, אָסוּר בשתיה ובהנאה, וְאוֹסֵר את תערובתו אפילו בְּכָל שֶׁהוּא, שאם התערבה טיפת יין נסך בכמות גדולה של יין כשר, הכל נאסר. יַיִן נסך שהתערב בְּיַיִן כשר, וְכן מַיִם שהתנסכו לעבודה זרה שהתערבו בְּמַיִם כשרים, כיון שזו תערובת של אותו מין, יין או מים, הרי האיסור הוא אפילו בְּכָל שֶׁהוּא. אבל אם התערב יַיִן נסך בְּמַיִם רגילים, וּמַיִם שהתנסכו לעבודה זרה והתערבו בְּיַיִן כשר, התערובת נאסרת רק אם יש באיסור בְּנוֹתֵן טַעַם – שיעור הנותן טעם בכל התערובת, והיינו כשאין שישים כנגד האיסור. מסיימת המשנה ואומרת, זֶה הַכְּלָל בתערובת איסור בהיתר, אם התערב מִין בְּמִינוֹ, כמו יין ביין וכדומה, נאסרת התערובת אפילו בְּמַשֶּׁהוּ – שיעור קטן ביותר של איסור. וְשֶׁלֹּא בְמִינוֹ – ואם התערובת היא של מין אחד במין אחר, כמו יין במים, השיעור הוא בְּנוֹתֵן טַעַם, והיינו כשאין שישים חלקים כנגד חלק אחד של איסור.
