שליח הציבור הקורא בתורה חייב ליתן לב למסור נפשו לדקדק בקריאת הפרשה בכל טעמיה ודקדוקיה כתיקונה, לא יחסר כל בה. כי מלבד שגנאי הדבר אם יטעה, ואף איסור יש בדבר, ולפעמים מחמת הטעות יתחלף הפירוש, ולפעמים נמצא מחרף ומגדף, עוד יש בזה חסרון מה שמקלקל למעלה לפי סודן של דברים. והחזן שיהא נזהר בקריאתו שתהא בקריאה נאמנה, יפרח כארז בלבנון וכשושנה.
והאיש אשר חננו ה' חכמה ודעת יסדר ספר, למען יפוצו מעינותיו חוצה ויהיו שפתותיו דובבות בקבר, ובזה יקנה זכרון ויד ושם טוב מבנים ומבנות, וכל חכם יעשה בדעת ויבחר לעשות ספרים להועיל לרבים, כגון לתרץ דברי הש"ס והראשונים, וכן יחבר פסקי הלכות, אסיפות וקיצורים ממינים שונים, להועיל ולזכות את הרבים, וזכות הרבים תלוי בו ובכל המסייעים להדפיסם, כי אלמלא הספרים והדפוס נשתכחה תורה מישראל חס ושלום, ויקדים תפלה לפני ה', שלא תצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן ושיפוצו מעינותיו חוצה. ואל יחוש אם קידמו אחר באותו חיבור, כי מצינו כמה נביאים מתנבאים בסגנון אחד, וגם הוא יבנה ממנו.
