משנה ו: בּוֹלֶשֶׁת גּוֹיִם שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת, אֲסוּרוֹת. סְתוּמוֹת, מֻתָּרוֹת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרוֹת, לְפִי שֶׁאֵין פְּנַאי לְנַסֵּךְ:
בּוֹלֶשֶׁת גּוֹיִם – קבוצת חיילים גויים הבולשים אחרי ביזה וצידה, ושולחים ידם בממון אחרים, שֶׁנִּכְנְסָה לָעִיר בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, חָבִיּוֹת פְּתוּחוֹת – שאינן חתומות בטיט, אֲסוּרוֹת, ואף על פי שהחביות מכוסות במכסה שלהן, אין אומרים שאם היו לוקחים משם יין לא היו טורחים לסגור את המכסה, אלא יתכן שלקחו משם יין, וסגרו את המכסה כיון שכך דרך בני אדם, אבל חביות סְתוּמוֹת בטיט, שניכר לא פתחו אותן, מֻתָּרוֹת. ואם נכנסו החיילים בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אֵלּוּ וָאֵלּוּ – בין חביות פתוחות ובין סתומות, מֻתָּרוֹת, לְפִי שֶׁאֵין להם פְּנַאי לְנַסֵּךְ.
