ט יַ֛עַן אֲשֶׁר־הִכְרַ֥תִּי מִמֵּ֖ךְ צַדִּ֣יק וְרָשָׁ֑ע לָ֠כֵן תֵּצֵ֨א חַרְבִּ֧י מִתַּעְרָ֛הּ אֶל־כָּל־בָּשָׂ֖ר מִנֶּ֥גֶב צָפֽוֹן׃ י וְיָֽדְעוּ֙ כָּל־בָּשָׂ֔ר כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה הוֹצֵ֥אתִי חַרְבִּ֖י מִתַּעְרָ֑הּ לֹ֥א תָשׁ֖וּב עֽוֹד׃
֍ ֍ ֍
(ט) יַעַן אֲשֶׁר הִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע – וכיון שתחילה יֵהרגו הצדיקים ואחר כך הרשעים, לא יגינו הצדיקים בזכויותיהם על הדור, לָכֵן תֵּצֵא חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ, אֶל כָּל בָּשָׂר מִנֶּגֶב צָפוֹן – אל כל הנמצאים מצפון לארץ ישראל, והם כל העמים שישבו סביב ירושלים, שכבשם נבוכדנצר לאחר שכבש את ירושלים, ובתוכם היו גם היהודים שנמלטו מירושלים, ונהרגו על ידו [וזהו הביאור למה שאמר במשל "לֹא תִכְבֶּה לַהֶבֶת שַׁלְהֶבֶת וְנִצְרְבוּ בָהּ כָּל פָּנִים מִנֶּגֶב צָפוֹנָה"].
(י) וְיָדְעוּ על ידי זה כָּל בָּשָׂר, כִּי אֲנִי ה' הוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ בהשגחה פרטית, לֹא תָשׁוּב עוֹד לתערה, כי אחרי שנהרגו הצדיקים אין מי שיעכב את הפורענות הבאה על כל הארץ [וזהו הביאור למה שאמר במשל "וְרָאוּ כָּל בָּשָׂר כִּי אֲנִי ה' בִּעַרְתִּיהָ לֹא תִּכְבֶּה"].
