וחייב האדם לומר, במה אקדם ה' אכף לאלקי מרום, כי העדיף טובו עלי וחנני קצת דעת, ועזרני לעשות טוב מעט יותר מאחרים, זו טובה גדולה יותר ויותר מכל חיי העולם הזה ומכל חיי העולם הבא, קטונתי מכל החסדים ומכל האמת, ובכל מה שאעשה לא אוכל לצאת ידי חובה על טובה זו בלבד, וזה היה טעם משה רבנו עליו השלום שהיה עניו מכל האדם.
וגם יתן אל לבו חטאתו נגדו תמיד ויאמר, מה לי להתכבד מכבוד שנותנים לי לפי שאין מכירים אותי, הלא פשעי אני אדע, וחטאי לו יריחון בהם שכני אזי ירחקון ממני ומגבולי, גם זו מטובות הבורא עלי שאני כסוי חטאה. ובדור יתום זה, דעת לנבון נקל פחיתותו ומיעוט ערכו וקוצר השגתו, ורוב קיצורו בעבודת בוראו, שלא עשה אחד מני אלף אלפי אלפים מהמוטל עליו. ככה יעשה תמיד, כזאת וכזאת החי יתן אל לבו דברים המכניעים את הלב:
וביותר צריך להזהר בשעה שמכבדים אותו וכדומה, שהיצר הרע מסיתו הסתה כפולה שיהנה לבו ויבקש גדולה ויחמוד כבוד, תיכף יאזור חיל ויחיש מפלט לו במחשבות טהורות, וגם בפיו יאמר אמרות טהורות.
