יג וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ יד בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵא֙ וְאָ֣מַרְתָּ֔ כֹּ֖ה אָמַ֣ר אֲדֹנָ֑י אֱמֹ֕ר חֶ֥רֶב חֶ֛רֶב הוּחַ֖דָּה וְגַם־מְרוּטָֽה׃ טו לְמַ֨עַן טְבֹ֤חַ טֶ֨בַח֙ הוּחַ֔דָּה לְמַֽעַן־הֱיֵה־לָ֥הּ בָּרָ֖ק מֹרָ֑טָּה א֣וֹ נָשִׂ֔ישׂ שֵׁ֥בֶט בְּנִ֖י מֹאֶ֥סֶת כָּל־עֵֽץ׃ טז וַיִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְמָרְטָ֖ה לִתְפֹּ֣שׂ בַּכָּ֑ף הִֽיא־הוּחַ֤דָּה חֶ֨רֶב֙ וְהִ֣יא מֹרָ֔טָּה לָתֵ֥ת אוֹתָ֖הּ בְּיַד־הוֹרֵֽג׃
֍ ֍ ֍
(יג) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר, ובאה נבואה זו על המצור שיהיה על ירושלים, ואיך יקסום נבוכדנצר קסמים לדעת אם לעלות על ירושלים למלחמה.
(יד) לפני שיתאר את דרך ביאתו של נבוכדנצר אל ירושלים, מצייר תחילה את המצור עצמו שהוטל על ירושלים, בֶּן אָדָם, הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ, כֹּה אָמַר ה', אֱמֹר, חֶרֶב חֶרֶב – חרב זו יש בה שני חלקים, הוּחַדָּה וְגַם מְרוּטָה – חלקה האחד חודד והושחז, וחלקה השני נמרט וניטל חידודו.
(טו) ומבאר מדוע נעשו שני החלקים הללו, לְמַעַן טְבֹחַ טֶבַח הוּחַדָּה – החלק האחד חודד כדי שיהיה ראוי להרוג, לְמַעַן הֱיֵה לָהּ בָּרָק מֹרָטָּה – והחלק השני נמרט מחידודו ונעשה קהה, באופן שאי אפשר להרוג בו, ועל ידי כך יש לה ברק של נקיות, כי החלק החד מלוכלך בדם ואינו מבריק, ואמנם אף שברק זה הוא בגלל שאי אפשר להרוג בה, מכל מקום ברק זה מבהיל יותר את הרואים אותו, אוֹ נָשִׂישׂ – אך אם תרצו לשוש ולשמוח על כך שתראו שחלקה האחד של החרב אינו ראוי להריגה, אין הדבר כן, כי הטעם לכך הוא אחר, מחמת ששֵׁבֶט בְּנִי – החרב הזו המכונה 'שבט', כי ביחס לחוזקה של ירושלים היא כשבט של עץ בלבד, ואינה יכולה לנצח את יושבי ירושלים, מֹאֶסֶת כָּל עֵץ – החרב הזו אינה יכולה לקבל קת וידית של עץ שיהיה ניתן לאחוז בה כדי להרוג.
(טז) ולכן, כדי שיהיה אפשר להשתמש בחלק המחודד של החרב, וַיִּתֵּן אֹתָהּ לְמָרְטָה – מרטו את החידוד שלה מחלקה השני, כדי שתהיה קהה, לִתְפֹּשׂ בַּכָּף – ויוכלו להחזיק בחלק ממורט זה, שאינו חד, הִיא הוּחַדָּה חֶרֶב – כדי שיוכלו להשתמש ולהרוג בחלק המחודד, שהוא המכונה 'חרב' [כי החלק הממורט והקהה אינו נקרא עתה 'חרב', אלא קת וידית], וְהִיא מֹרָטָּה בצידה האחר רק כדי לָתֵת אוֹתָהּ בְּיַד הוֹרֵג, שיוכל להרוג בצידה החד. והנמשל לכך הוא שבאמת נבוכדנצר לא היה יכול לכבוש את ירושלים ולהרוג את יושביה בכוחו, כי כל זמן שנלחם בהם התאחדו כולם להשיב מלחמה השערה ומנעו ממנו לפרוץ את החומות, וכשהכיר בכך עשה את עצמו כאילו הוא נסוג לאחור, ואז נלחמו ישראל זה בזה והרגו זה את זה, והצליח נבוכדנצר לכובשם, נמצא שמה שנסוג נבוכדנצר מהמצור, שזה דומה לחלק החרב המרוטה, שאין לה חידוד היכול להרוג, זה היה כמו קת וידית לכך שיוכל להורגם בחלק המחודד של החרב, כי על ידי נסיגתו והשהיית המצור נעשו ביניהם מחלוקות והריגות, והצליח לכובשם.
