יא) האורז, והדוחן, והפרגים, והשומשמין, ופול המצרי שזרעו לזרע [והיינו שזרעוהו כדי לאכול את הפול עצמו], בכל אלו אין הולכים בהם אחר עונת המעשרות, אלא הולכין בהן אחר גמר פרי, אם נגמר פרים קודם ראש השנה, הרי אלו מותרין בשביעית כפירות ששית, ואם נגמרו אחר ראש השנה, אף על פי שהשרישו קודם ראש השנה, הרי אלו אסורים משום ספיחים:
יב) הירק בשעת לקיטתו, והאתרוג אפילו היה קטן כ'פול' קודם ראש השנה, ונעשה גדול כככר בשביעית, אף על פי כן חייב במעשרות כפירות ששית, כיון שמחמירים בהם מספק לחייבם במעשרות, ומאידך מחמירים בהם גם לענין שמיטה, ולכן אפילו היה גדול כככר כבר בששית, הואיל ונלקט בשביעית, הרי הוא לחומרא כפירות שביעית לענין הפקר, ומתעשר כפירות ששית, להחמיר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
