נאמר במשלי 'רַע יֵרוֹעַ כִּי עָרַב זָר', ופירשו חז"ל, רעה אחר רעה תבוא לערֵבים שמקבלים על עצמם שיוכלו לתבוע אותם לפני שתובעים את הלוה. וכיון שעתה רוב הערבויות הן באופן כזה, צריך להזהר ולהמנע מכך.
ואמנם האדם נמצא נבוך בענין זה, כי יש פעמים שאינו יכול להמנע מלהיות ערב, וכגון ההולך עם חבירו לסחורה, ויבקשו ממנו שיהיה ערב עבור חבירו, אם יסרב – הרי גרם לחבירו נזק גדול מאד, כי יסברו שאינו נעשה לו ערב מחמת שאינו מאמינו, ואף אחרים לא יאמינוהו. ולכן הדרך הישרה שינהג בה האדם, שלא ייעשה ערב לחבירו אלא אם כן נטל ממנו משכון. ואם אינו יכול לעשות כן, יאמר לכל מכיריו שקיבל על עצמו שלא ייעשה ערב לשום אדם בעולם, אפילו עבור המלך, וכן ינהג באמת שלא ייעשה ערב לשום אדם בעולם. ואם יבקשו ממנו להיות ערב, אם יש לו ממון – ילוונו בעצמו, ואם אין לו – יאמר שאינו נעשה ערב לשום אדם בעולם. וכיון שיידעו הכל שזה מנהגו, לא תהיה עליו תרעומת.
