משנה ז: רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוּתָא אוֹמֵר, תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתָּה וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א כט) כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ וְאוֹמֵר, מַה נָּאֶה אִילָן זֶה וּמַה נָּאֶה נִיר זֶה, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ:
משנה ז: רַבִּי אֶלְעָזָר אִישׁ בַּרְתּוּתָא אוֹמֵר, תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ – תן לקדוש ברוך הוא את גופך וממונך, לעשות בהם חפצי שמים, ואל תחשוב שאתה נותן משלך, אלא אתה נותן לו משלו, שֶׁהרי אַתָּה וְשֶׁלָּךְ, שֶׁלּוֹ. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר (דברי הימים א כט) 'כִּי מִמְּךָ הַכֹּל, וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, הַמְהַלֵּךְ בַדֶּרֶךְ, וְשׁוֹנֶה – ולומד תורה, וּמַפְסִיק מִמִּשְׁנָתוֹ, וְאוֹמֵר 'מַה נָּאֶה אִילָן זֶה', וּ'מַה נָּאֶה נִיר [-שדה חרושה] זֶה', מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ, שהרי זהו חילול כבוד התורה, שמפסיק מלימודו כדי להתבונן בדברים אלו [ואפילו שמתבונן בכך במעשי ה' ונפלאות הבריאה, מכל מקום אין לו להפסיק לשם כך ממשנתו].
