עוד זאת השמיענו התנא, איך יהיה אופן הענווה והשפלות בשלשת המעלות הנזכרות, ואמר, 'איזהו חכם הלומד מכל אדם, איזהו גיבור הכובש את יצרו, איזהו עשיר השמח בחלקו'.
'איזהו חכם' אשר חכמתו נחשבת למעלה מחמת שפלות, הוא מי שאינו מחזיק את עצמו בחכמתו לכל לראש, כי אם לומד מכל אדם, אף מקטן ממנו.
'איזהו גיבור', שגבורתו נחשבת למעלה, אם הוא נכנע ושפל ואינו מחשיב גבורתו, כי אם לכבישת יצרו, ולא יתגבר על חלושי כח יותר ממנו.
'איזהו עשיר', אשר ייחשב כמעלה, זה השמח בחלקו, רצה לומר, שאינו מדמה בעיניו שהוא ראוי לעשירות, ולא ירום לבבו מאחיו העניים, ויבוא מזה להתגודד על העניים האומללים, אלא חושב שחננו ה' בתורת חנינה, ושמח בחלקו.
כל אלו השלשה, מעלתם אמיתית אם כך ינהגו, וראוי לשבחם על כך. (רוח חיים ד א)
