הענווה, לא יחזיק למצוה, רק לטבע מוטבע, וירגיש שהוא באמת שפל ונבזה, ויהיה זה כמלבוש שאי אפשר בלתו, לכך אמר 'ומלבשתו ענווה'.
כמו שאמרו חז"ל 'גלימא, שנעשה בו כגולם. לבושה, לא בושה', פירוש, 'גלימא' הוא הבגד העליון שהוא מתכסה בו, ובו אינו ניכר חיתוך האיברים, ולכן נעשה בו כגולם. והוא אינו בתמידות על גופו, כי אם כשהולך בשוק, או כשיושב בין בני אדם מכובדים שלא בביתו, אבל בביתו, ובפני בני ביתו, מסירו. מה שאין כן 'לבושה', שאף בפני בני ביתו אינו מסירו.
לכך אמר 'ומלבשתו ענוה', כי על מידת ענוה להיות עליו תמידות, כמו הלבוש, שלא יסיר אותו אף בפני בני ביתו. (רוח חיים ו א)
