"אמר רב, תלמיד חכם צריך שתהיה בו גאוה, אחד משמונה שבשמינית", רצה לומר, רק מראה גאות. כי זה ודאי, אפילו תלמיד חכם, בפנימיות תוכיותו צריך להיות מלא ענוה ושפלות, אפילו כמשה רבינו, רק מראת גאות מבחוץ צריך להראות לפעמים, לצורך שעה, וכענין 'נהוג נשיאותך ברמים', 'זרוק מרה בתלמידים', וכדומה.
חלק עליו רב נחמן בר יצחק ואמר 'לא מיניה ולא מקצתיה', שאפילו מראה גאות אסור להיות, וצריך שתהיה השפלות ניכרת גם על פניו, ממש לעין כל. כמוהו סבר גם רבי מאיר, שאמר "הוי שפל רוח – בפני כל אדם". (רוח חיים ד י)
