כמו כן כשמוציא מעותיו לדבר מצוה יעריך איזו מצוה היא יותר חשובה לפני ה'. ומובא בגמרא (ירושלמי שקלים) על אדם שהשתבח בבתי כנסיות שבנו אבותיו והשקיעו בהם הרבה ממון, ואמר לו רבי הושעיא שלא טוב עשו שהשקיעו ממון בבניית בתי כנסיות, כי היה ראוי להם לתת את הממון ללומדי תורה. ובפרט מי שאין ידו משגת לפזר הרבה ממון לצדקה, יתבונן היטב להוציא את מעותיו למצוה היותר חשובה, כסוחר טוב שמבקש להשתמש במעותיו לקניית סחורה שיש בה רווח יותר.
אבל אם הרחיב ה' את גבולו, ויש לו ממון רב, תהיה ידו בכל, ופתוח יפתח את ידו ליתן לכל קופות הקהל ולהקדשות, ולהיות סנדק, כל אשר בכחו לעשות יעשה, וטוב איש יכלכל דבריו במשפט.
