פסקי הלכות, מסכת בבא בתרא, פרק י (ד)

(פסקי ההלכות הם ציטוט מלשון הרמב"ם על ההלכות שנלמדו השבוע ברי"ף. במקומות מסוימים יש מחלוקת ראשונים בדבר, ואין לסמוך על הדברים למעשה)

כח. וכותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו, והוא שיהיו העדים והסופר שכתבו וחתמו בו מכירין ויודעין שזה הוא פלוני ואשתו היא פלונית, ואם היו באותו מקום שנים ששמותיהם שוים ושמות נשותיהם שוים אין מגרש אחד מהם אלא במעמד חבירו שמא יכתוב גט ויוליכו לאשת חבירו ויגרשנה עליו.

ובשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירין, והאשה נותנת שכר הסופר בכל מקום. (הלכות גירושין פרק ב הלכות ג-ד)

כט. כותבין שטר ללוה אף על פי שאין המלוה עמו ואין כותבין למלוה עד שיהיה לוה עמו, בד"א בשטר שיש בו קנין שהרי משעה שקנו מידו נשתעבדו נכסיו, אבל שטר שאין בו קנין אין כותבין אפילו ללוה עד שיהיה מלוה עמו ויתן השטר ביד המלוה בפנינו שמא יכתוב עתה ללוות ממנו בניסן ולא ילוה ממנו עד תשרי ונמצא המלוה טורף בשטר זה מניסן שלא כדין שלא הגיע לידו עד תשרי. (הלכות מלוה ולוה פרק כג הלכה ה)

ל. כבר ביארנו ששטר חוב שיש בו קנין כותבין אותו ללוה אף על פי שאין המלוה עמו, וכן כותבין שטר למוכר אף על פי שאין הלוקח עמו, וכן כותבין שובר למלוה אף על פי שאין הלוה עמו ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה וגט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו, אבל אין כותבין שטרי אירוסין ונישואין ושטרי אריסות וקבלנות ושטר ברירת הדיינין או שטר טענת בעלי דינין וכל מעשה ב"ד אלא מדעת שניהם, וכל השטרות האלו צריכין להזהר בתקונן כשאר השטרות. (הלכות מלוה ולוה פרק כד הלכה א)

לא. ומי נותן שכר הסופר, בשטרי הלואה הלוה נותן שכר, ובשטרי מקח וממכר הלוקח נותן שכר, והאשה נותנת שכר הגט, והחתן נותן שכר שטר האירוסין או הנישואין, והמקבל וכן האריס או השכיר נותן שכר השטר, אבל שטר ברירת הדיינין או טענות בעלי דינין שניהם נותנין שכר. (הלכות מלוה ולוה פרק כד הלכה ב)

לב. וכן מי שפרע מקצת חובו והשליש את השטר ואמר לו אם לא נתתי לך עד יום פלוני תן לו שטרו והגיע זמן ולא נתן לו, לא יתן השליש את השטר שזו אסמכתא היא. (הלכות מכירה פרק יא הלכה ה)

לג. וכן כל תנאין שמתנין בני אדם ביניהן, אף על פי שהן בעדים ובשטר, אם יהיה כך או אם תעשה כך אתן לך מנה או אקנה לך בית זה, ואם לא יהיה או לא תעשה לא אקנה לך ולא אתן לך, אף על פי שעשה או שהיה הדבר לא קנה, שכל האומר אם יהיה אם לא יהיה לא גמר והקנה, שהרי דעתו עדיין סומכת שמא יהיה או שמא לא יהיה. (הלכות מכירה פרק יא הלכה ו)

לד. כל האומר קנה מעכשיו אין כאן אסמכתא כלל וקנה, שאילו לא גמר להקנותו לא הקנהו מעכשיו, כיצד אם באתי מכאן ועד יום פלוני קנה בית זה מעכשיו וקנו מידו על כך, הרי זה קנה אם בא בתוך הזמן שקבע, וכן כל כיוצא בזה. (הלכות מכירה פרק יא הלכה ז)

לה. מי שקנו מידו שאם לא יבא ביום פלוני וישבע יהיה חבירו נאמן בטענתו ויטול כל מה שטען בלא שבועה, או שאם לא יבא ביום פלוני וישבע ויטול אבד את זכותו ואין לו כלום ויפטר חבירו, ועבר היום ולא בא נתקיימו התנאים ואבד את זכותו, ואם הביא ראיה שהיה אנוס באותו היום הרי זה פטור מקנין זה וישבע כשיתבענו חבירו כשהיה מקודם וכן כל כיוצא בזה. (הלכות סנהדרין פרק ז הלכה י)

לו. אסמכתא שקנו מידו עליה בבית דין חשוב הרי זה קנה , והוא שיתפוס זכיותיו בבית דין, והוא שלא יהיה אנוס.

כיצד הרי שהתפיס שטרו או שוברו בבית דין, וקנו מידו שאם לא בא ביום פלוני ינתן שטר זה לבעל דינו והגיע היום ולא בא הרי אלו נותנים, ואם עכבו נהר או חולי מלבא לא יתנו וכן כל כיוצא בזה, והוא שיהיה בבית דין חשוב. (הלכות מכירה פרק יא הלכות יג-יד)

לז. מי שבלה שטר חובו והרי הוא הולך להמחק מעמיד עליו עדים ובא לב"ד והם עושין לו קיום, אבל עדי השטר עצמן אין כותבין לו שטר אחר אף על פי שנמחק בפניהם, אבל באין לבית דין וב"ד עושין לו קיום. (הלכות מלוה ולוה פרק כג הלכה יב)

לח. כיצד מקיימין שטר זה כותבין שטר אחר ואומרים אנו בית דין פלוני ופלוני ופלוני הוציא פלוני בן פלוני שטר נמחק לפנינו וזמנו ביום פלוני ופלוני ופלוני עדיו, ואם כתבו והוזקקנו לעדותן של עדים ונמצאת מכוונת גובה בשטר זה שכתבו לו ואין צריך קיום אחר, ואם לא כתבו כן צריך להביא ראיה על העדים הראשונים עד שתתקיים עדותן. (הלכות מלוה ולוה פרק כג הלכה יג)

לט. שטר חוב שנתקרע כשר, נמחק או נתטשטש אם רשומו ניכר כשר, נקרע קרע ב"ד ה"ז פסול, איזהו קרע ב"ד שתי וערב. (הלכות מלוה ולוה פרק כג הלכה יד)