משנה י: הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינָס אוֹמֵר, שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם:
משנה י: הוּא [-רבי חנינא בן דוסא] הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, על ידי שמשאו ומתנו בנחת עם הבריות, ושם שמים מתקדש על ידו, אף רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְכֹל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. רַבִּי דוֹסָא בֶן הַרְכִּינָס אוֹמֵר, שֵׁנָה שֶׁל שַׁחֲרִית – הישן בבוקר עד שעה מאוחרת, ומבטל קריאת שמע ותפילה בזמנם, וְיַיִן שֶׁל צָהֳרַיִם, המושך ליבו של אדם ומביאו לידי שכרות, ועל ידי זה בטל מן התורה, וְשִׂיחַת הַיְלָדִים, המבטלת את אביהם מללמוד תורה, וִישִׁיבַת בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת שֶׁל עַמֵּי הָאָרֶץ, שמתכנסים יחד לדבר דברים בטלים, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, שהרי בריאת האדם היא רק כדי שיעסוק בתורה, ואם הוא מתבטל מלימוד התורה, למה לו חיים.
