פרק ג, משנה א: אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה, בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ, מִי שׁוֹחֵט, מִי זוֹרֵק, מִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְנִימִי, מִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים לַכֶּבֶשׁ, הָרֹאשׁ, וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, הָעֹקֶץ, וְהָרֶגֶל, הֶחָזֶה, וְהַגֵּרָה, וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת, הַקְּרָבַיִם, וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִתִּים, וְהַיַּיִן. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה:
פרק ג, משנה א: אָמַר לָהֶם הַמְּמֻנֶּה, בּוֹאוּ וְהָפִיסוּ – השתתפו בגורל, מי יהיו העובדים את העבודות הקבועות באותו יום, מִי שׁוֹחֵט את התמיד [ואף ששחיטה כשרה אפילו בזר, כיון שזו העבודה הראשונה בהקרבת התמיד, היתה עבודה זו חביבה עליהם], מִי זוֹרֵק – מי מקבל את הדם וזורקו על המזבח, מִי מְדַשֵּׁן מִזְבֵּחַ הַפְנִימִי – מוציא את האפר שעל גביו ומקטיר קטורת חדשה, מִי מְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה – מוציא את הפתילות השרופות ומיטיב את הנרות, מִי מַעֲלֶה אֵבָרִים של קרבן התמיד לַכֶּבֶשׁ, ומפרטת המשנה את האיברים של התמיד, וכן את הנסכים שהיו באים עם הקרבן [ולהלן (פרק ד משנה ג) יבואר כמה איברים לקח כל אחד מהכהנים], הָרֹאשׁ, וְהָרֶגֶל, וּשְׁתֵּי הַיָּדַיִם, הָעֹקֶץ – האליה, וְהָרֶגֶל, הֶחָזֶה, וְהַגֵּרָה [-הצואר], וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת, הַקְּרָבַיִם, וְהַסֹּלֶת, וְהַחֲבִתִּים – חביתי כהן גדול, שקרבים חציים בבוקר, וְהַיַּיִן לנסכי התמיד. הֵפִיסוּ – הטילו גורל, וזָכָה מִי שֶׁזָּכָה.
