אין לשער עד היכן מגיע כוחה של מצוות צדקה, ולפי גודלה וטובה של מצוה זו – כך יצרו של אדם מתגבר עליו, ומקשה את לבו שלא יעשה כפי כוחו. ועל כגון זה אמרו חז"ל 'אדם ניכר בכיסו', כי יצר חיבת הממון רב מאד, אשרי המתגבר עליו מידי יום יום וניצול הימנו, מה רב טובו ומה טוב חלקו ומה נעים גורלו בעולם הזה ובעולם הבא, הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד. ואף שהכל יודעים זאת, יצר לב האדם מתעה אותו, ומראה לו כאילו כבר קיים מצוה זו כראוי, וכבר יצא ידי חובתו, ושחייו קודמין, ושהוא עושה צדקה בכל עת במה שזן בניו ובנותיו הקטנים והגדולים. אבל מי שהוא צדיק, יבחן אם מביא כדי מעשר לצדקה, ומה שזן את בניו ובנותיו אינו עולה לחשבון הצדקה אלא למי ששעתו דחוקה מאד, כמבואר בפוסקים.
תפריט
תפריט
חמישי
כ"ז אייר התשפ"ו
