ג) כשמוכרין פירות שביעית [באופנים המותרים, כפי שהתבארו לעיל], אין מוכרין אותן לא במדה, ולא במשקל, ולא במנין, כדי שלא יהיה כסוחר פירות בשביעית, אלא מוכר המעט שמוכר אכסרה – באומד, שבדרך זו המחיר יוצא זול יותר, להודיע בכך שהוא הפקר, ולוקח הדמים לקנות בהן אוכל אחר:
ד) ואוגד דברים שדרכן להאגד לבית, אך לא כדי למוכרן לפי מנין האגודות, אלא למכור בשוק אכסרה [-באומד], כדרך שאוגדין להביא לבית, לא כדרך שאוגדין לשוק, כדי שלא יהיה כמוכר בצמצום. ודברים שאין דרכן להאגד אלא לשוק, ואין דרך לאוגדן כלל לבית, לא יאגוד אותן:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!