יא בְּנֵ֧י אַרְוַ֣ד וְחֵילֵ֗ךְ עַל־חֽוֹמוֹתַ֨יִךְ֙ סָבִ֔יב וְגַ֨מָּדִ֔ים בְּמִגְדְּלוֹתַ֖יִךְ הָי֑וּ שִׁלְטֵיהֶ֞ם תִּלּ֤וּ עַל־חֽוֹמוֹתַ֨יִךְ֙ סָבִ֔יב הֵ֖מָּה כָּֽלְל֥וּ יָפְיֵֽךְ׃ יב תַּרְשִׁ֥ישׁ סֹֽחַרְתֵּ֖ךְ מֵרֹ֣ב כָּל־ה֑וֹן בְּכֶ֤סֶף בַּרְזֶל֙ בְּדִ֣יל וְעוֹפֶ֔רֶת נָֽתְנ֖וּ עִזְבוֹנָֽיִךְ׃ יג יָוָ֤ן תֻּבַל֙ וָמֶ֔שֶׁךְ הֵ֖מָּה רֹֽכְלָ֑יִךְ בְּנֶ֤פֶשׁ אָדָם֙ וּכְלֵ֣י נְחֹ֔שֶׁת נָֽתְנ֖וּ מַֽעֲרָבֵֽךְ׃
֍ ֍ ֍
(יא) בְּנֵי אַרְוַד וְחֵילֵךְ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב – החיילים שהילכו על חומותייך להשגיח ולשמור מאויב חיצוני היו בני אַרְוַד, וְגַמָּדִים בְּמִגְדְּלוֹתַיִךְ הָיוּ – בעת שעלו על המגדלים הגבוהים היו האנשים שלמטה נראים בעיניהם כגמדים [והם אנשים קטנים ביותר, שגודלם הוא 'גומד', אמה אחת בלבד], שִׁלְטֵיהֶם תִּלּוּ עַל חוֹמוֹתַיִךְ סָבִיב – גיבורים אלו עשו ערימות של שלטי גיבורים על חומותייך, הֵמָּה כָּלְלוּ יָפְיֵךְ – והם אלו שסיימו לערוך את כל יופייך, ולא בא היופי ממך.
(יב) מבאר עתה שגם הסחורה והעשירות של צור היו מקובצים מעמים רבים בעולם, כי ארץ תַּרְשִׁישׁ [-ספרד] היא היתה סֹחַרְתֵּךְ העיקרית, מֵרֹב כָּל הוֹן שהיה לה, והביאה לך סחורות רבות, בְּכֶסֶף, בַּרְזֶל, בְּדִיל וְעוֹפֶרֶת, נָתְנוּ עִזְבוֹנָיִךְ – עזבו את הסחורה אצלך, שתוכלי לסחור בה ולהרויח.
(יג) יָוָן, תֻּבַל וָמֶשֶׁךְ, הֵמָּה רֹכְלָיִךְ – הם היו לוקחים את הסחורה הזו ומוכרים אותה כרוכלים לאנשים פרטיים, בְּנֶפֶשׁ אָדָם וּכְלֵי נְחֹשֶׁת נָתְנוּ מַעֲרָבֵךְ – והערבונות שנתנו עמים אלו תמורת הסחורה שלקחו, עד שימכרוה, היו נפש אדם של עבדים, וכלי נחושת.