ו) ומוכר לחשוד פרה חורשת [-המיועדת לחרישה] בשביעית, שהרי אפשר לשוחטה, אף שאין זו רגילות כל כך. ומוכר לו שדהו, שהרי אפשר שיובירה בשנה זו ולא יזרע בה, כדרך שעושים בני אדם רבים, כדי שבשנה שאחריה תוציא תבואה רבה, או שלא יזרע בה כלל אלא יבנה עליה. אבל לא ימכור לו שדה האילן, כיון שבודאי לא ימנע מלטפל בפירות כדי שלא יפסידם, אלא אם כן פסק עמו בעת המכירה 'על מנת שאין לו באילן'. ומשאילו [-מותר להשאיל לחשוד] מידה של סאה כדי למדוד בה, אף על פי שהוא יודע שיש לו גורן, והרי אסור למכור פירות שביעית במדידה, שהרי אפשר שימדוד בה בתוך ביתו, בהיתר. ופורט לו מעות, אף על פי שהוא יודע שיש לו פועלים העובדים בשדותיו בשביעית באיסור, ויתכן שעבורם הוא פורט את המעות. וכולן, אם אמרו לו בפירוש שהם קונים את הדברים לצורך מעשים האסורים בשביעית, אסורים במכירה, כי אסור לסייע בידי עוברי עבירה:
ז) וכן משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית, נפה שמנפים בה את הקמח, וכברה שמסננים בה את התבואה, רחים, ותנור, אף על פי שאין לה אלא תבואה של שביעית, מכל מקום יתכן שהיא צריכה כלים אלו לדברים אחרים, וכגון לברור מעות, או לסנן חול, ואף שהם דברים רחוקים, התירו זאת מפני דרכי שלום, אבל לא תבור ולא תטחון עמה בעצמה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
