"יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך", אל יפתך היצר, ובפרט בעתים הללו מקושי הפרנסה, יאמר לך 'די לך לפרנס עצמך ובני ביתך בדוחק, ולמה תפזר לאחרים חילך', אבל באמת הוא טעות גדולה, כמו שנאמר "נתון תתן… כי בגלל הדבר הזה יברכך ה'", מפזר הצדקה נכון ליבו בטוח בה' שבגלל זה יברכהו ה', להרויח בזה יותר מהפיזור, לכך אמר התנא "לרווחה", שאדרבה, מזה יהיה לך הרווחה.
ואמר "ויהיו עניים בני ביתך", רצה לומר, כמו שאתה נותן בעין יפה לבני ביתך ולעבדיך, מפני שהם מסייעים לך ומרויחים לך, כן בעין יפה ויפה תתן לעניים, שהם המרויחים לך ביותר, כמו שאמרו 'יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית'. (רוח חיים א ה).
