משנה ח: הֲפָרַת נְדָרִים, כָל הַיּוֹם. יֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר. כֵיצַד, נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, יָפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ. נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה, מֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶחְשַׁךְ. שֶׁאִם חָשְׁכָה וְלֹא הֵפֵר, אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר:
משנה ח: נאמר בתורה בענין הפרת נדרים של אב לבתו (במדבר ל ו) 'וְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ', וכן נאמר לגבי הפרה שעל ידי הבעל (שם ל ט) 'וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ', ומשנתנו מבארת מהו 'יום שמעו'. הֲפָרַת נְדָרִים, של האב או של הבעל, נעשית כָּל הַיּוֹם – כל אותו יום ששמע האב או הבעל את הנדר, בין אם נדרה בתחילת היום, באמצע היום או בסוף היום, לעולם מפר רק עד סוף היום, וְיֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר, ומבארת המשנה, כֵּיצַד, נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, הרי הוא מֵיפֵר בְּלֵיל שַׁבָּת עצמו, וּבְיוֹם הַשַׁבָּת, עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, וזו קולא, שיש לו זמן של קרוב לעשרים וארבע שעות להפר את הנדר. והחומרא היא באופן שנָדְרָה האשה עִם חֲשֵׁכָה – סמוך לסוף היום, שבאופן זה מֵפֵר רק עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ, כלומר, יכול להפר רק באותו זמן קצר שנשאר עד סוף היום, שֶׁאִם לֹא הֵפֵר באותו זמן, מיד עִם חֲשֵׁכָה אֵינוֹ יָכוֹל עוד לְהָפֵר.
