(מז) וְשָׁא֛וּל לָכַ֥ד הַמְּלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּלָּ֣חֶם סָבִ֣יב ׀ בְּֽכָל־אֹיְבָ֡יו בְּמוֹאָ֣ב ׀ וּבִבְנֵֽי־עַמּ֨וֹן וּבֶֽאֱד֜וֹם וּבְמַלְכֵ֤י צוֹבָה֙ וּבַפְּלִשְׁתִּ֔ים וּבְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִפְנֶ֖ה יַרְשִֽׁיעַ׃ (מח) וַיַּ֣עַשׂ חַ֔יִל וַיַּ֖ךְ אֶת־עֲמָלֵ֑ק וַיַּצֵּ֥ל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִיַּ֥ד שֹׁסֵֽהוּ׃ (מט) וַיִּֽהְיוּ֙ בְּנֵ֣י שָׁא֔וּל יֽוֹנָתָ֥ן וְיִשְׁוִ֖י וּמַלְכִּישׁ֑וּעַ וְשֵׁם֙ שְׁתֵּ֣י בְנֹתָ֔יו שֵׁ֤ם הַבְּכִירָה֙ מֵרַ֔ב וְשֵׁ֥ם הַקְּטַנָּ֖ה מִיכַֽל׃ (נ) וְשֵׁם֙ אֵ֣שֶׁת שָׁא֔וּל אֲחִינֹ֖עַם בַּת־אֲחִימָ֑עַץ וְשֵׁ֤ם שַׂר־צְבָאוֹ֙ אֲבִינֵ֔ר בֶּן־נֵ֖ר דּ֥וֹד שָׁאֽוּל׃ (נא) וְקִ֧ישׁ אֲבִֽי־שָׁא֛וּל וְנֵ֥ר אֲבִֽי־אַבְנֵ֖ר בֶּן־אֲבִיאֵֽל׃ (נב) וַתְּהִ֤י הַמִּלְחָמָה֙ חֲזָקָ֣ה עַל־פְּלִשְׁתִּ֔ים כֹּ֖ל יְמֵ֣י שָׁא֑וּל וְרָאָ֨ה שָׁא֜וּל כָּל־אִ֤ישׁ גִּבּוֹר֙ וְכָל־בֶּן־חַ֔יִל וַיַּֽאַסְפֵ֖הוּ אֵלָֽיו׃
֍ ֍ ֍
(מז) וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה עַל יִשְׂרָאֵל, לאחר שנלחם בפלישתים וניצחם, והיתה מלכותו על ישראל שלימה, וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל אֹיְבָיו, בְּמוֹאָב, וּבִבְנֵי עַמּוֹן, וּבֶאֱדוֹם, וּבְמַלְכֵי צוֹבָה, וּבַפְּלִשְׁתִּים, וּבְכֹל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ – בכל מקום שרצו לפנות להרשיע ולהרע לישראל, היה שאול נלחם בהם ומנצחם.
(מח) וַיַּעַשׂ שאול חַיִל, וַיַּךְ אֶת עֲמָלֵק, כפי שיסופר להלן, וַיַּצֵּל אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד שֹׁסֵהוּ – אך הכאה זו היתה רק כדי להציל את ישראל מידם, ולא כפי שציוותה התורה למחות את זכר עמלק כעונש על מעשיהם במדבר, וכפי שיסופר להלן.
(מט) וַיִּהְיוּ בְּנֵי שָׁאוּל, יוֹנָתָן, וְיִשְׁוִי, וּמַלְכִּישׁוּעַ. וְשֵׁם שְׁתֵּי בְנֹתָיו, שֵׁם הַבְּכִירָה מֵרַב, וְשֵׁם הַקְּטַנָּה מִיכַל. [ולא הזכיר הכתוב את 'איש בושת' שהיה בנו, כיון שהוא מלך אחריו, ונודע שמו מצד עצמו].
(נ) וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת אֲחִימָעַץ, וְשֵׁם שַׂר צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן נֵר, ונר היה דּוֹד שָׁאוּל.
(נא) וְקִישׁ הוא אֲבִי שָׁאוּל, וְנֵר אחיו של קיש הוא אֲבִי אַבְנֵר, ונר [וכן קיש] היה בֶּן אֲבִיאֵל.
(נב) וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה חֲזָקָה עַל פְּלִשְׁתִּים כֹּל יְמֵי שָׁאוּל, וְרָאָה שָׁאוּל כָּל אִישׁ גִּבּוֹר, וְכָל בֶּן חַיִל – היודע תחבולות מלחמה, וַיַּאַסְפֵהוּ אֵלָיו להצטרף לצבאו, להלחם בפלישתים.
