"יהי ביתך פתוח לרווחה, ויהיו עניים בני ביתך", אל יפתך היצר, ובפרט בעיתים הללו מקושי הפרנסה, יאמר לך 'די לך לפרנס עצמך ובני ביתך בדוחק, ולמה תפזר לאחרים חילך', אבל באמת הוא טעות גדולה, כמו שנאמר 'נתון תתן כו' כי בגלל הדבר הזה יברכך' וכו', מפזר צדקה נכון ליבו בטוח בה', שבגלל זה יברכהו ה', להרויח בזה יותר מהפיזור. לכך אמר התנא 'לרווחה', שאדרבה, מזה יהיה לך הרווחה.
ואמר 'יהיו עניים בני ביתך', רצה לומר, כמו שאתה נותן בעין יפה לבני ביתך ולעבדיך, מפני שהם מסייעים לך ומרויחים לך, כן בעין יפה ויפה תתן לעניים, שהם המרויחים לך ביותר, כמו שאמרו 'יותר ממה שהבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית'. (רוח חיים א ה).
