כו בְּמַ֤יִם רַבִּים֙ הֱבִא֔וּךְ הַשָּׁטִ֖ים אֹתָ֑ךְ ר֚וּחַ הַקָּדִ֔ים שְׁבָרֵ֖ךְ בְּלֵ֥ב יַמִּֽים׃ כז הוֹנֵךְ֙ וְעִזְבוֹנַ֔יִךְ מַֽעֲרָבֵ֕ךְ מַלָּחַ֖יִךְ וְחֹֽבְלָ֑יִךְ מַֽחֲזִיקֵ֣י בִדְקֵ֣ךְ וְֽעֹרְבֵ֣י מַֽ֠עֲרָבֵךְ וְכָל־אַנְשֵׁ֨י מִלְחַמְתֵּ֜ךְ אֲשֶׁר־בָּ֗ךְ וּבְכָל־קְהָלֵךְ֙ אֲשֶׁ֣ר בְּתוֹכֵ֔ךְ יִפְּלוּ֙ בְּלֵ֣ב יַמִּ֔ים בְּי֖וֹם מַפַּלְתֵּֽךְ׃ כח לְק֖וֹל זַֽעֲקַ֣ת חֹֽבְלָ֑יִךְ יִרְעֲשׁ֖וּ מִגְרֹשֽׁוֹת׃ כט וְֽיָרְד֞וּ מֵאֳנִיּֽוֹתֵיהֶ֗ם כֹּ֚ל תֹּֽפְשֵׂ֣י מָשׁ֔וֹט מַלָּחִ֕ים כֹּ֖ל חֹֽבְלֵ֣י הַיָּ֑ם אֶל־הָאָ֖רֶץ יַֽעֲמֹֽדוּ׃
֍ ֍ ֍
(כו) בְּמַיִם רַבִּים הֱבִאוּךְ הַשָּׁטִים אֹתָךְ, כלומר, צידון וְאַרְוַד, שהם היו ה'משיטים' אותך [כמו שנאמר בפסוק ח' "יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ"], כלומר הם אלו שהנהיגו אותך, הם עצמם עזרו למפלתך, כי אנשי צידון קינאו בצור על הצלחתה, ועל ידי זה רוּחַ הַקָּדִים שְׁבָרֵךְ, בְּלֵב יַמִּים [כי ספינה הנשברת סמוך לחוף, יש לה תקוה, אך כאשר היא נשברת בלב הים בודאי תטבע].
(כז) ועל ידי זה, הוֹנֵךְ – ההון ששייך לך, וְעִזְבוֹנַיִךְ – כל הסחורות שעזבו אצלך הסוחרים כדי שתסחרי בהם, מַעֲרָבֵךְ – כל הסחורות שנתנו לך כערבון, מַלָּחַיִךְ וְחֹבְלָיִךְ – העם והשרים, מַחֲזִיקֵי בִדְקֵךְ – המנהיגים אותך, וְעֹרְבֵי מַעֲרָבֵךְ – העשירים הנותנים ערבונות עבורך, וְכָל אַנְשֵׁי מִלְחַמְתֵּךְ אֲשֶׁר בָּךְ, וּבְכָל קְהָלֵךְ [-האנשים הרבים] אֲשֶׁר בְּתוֹכֵךְ, כל אלו, האנשים עם רכושם הרב, יִפְּלוּ בְּלֵב יַמִּים, בְּיוֹם מַפַּלְתֵּךְ.
(כח) לְקוֹל זַעֲקַת חֹבְלָיִךְ, שהם שרי המדינה, יִרְעֲשׁוּ מִגְרֹשׁוֹת – המגרשים שסביבך, כלומר, האיים הסמוכים אלייך, שהם קטנים ודלים לעומתך כמגרשים הסמוכים לעיר.
(כט) וְיָרְדוּ מֵאֳנִיּוֹתֵיהֶם כֹּל תֹּפְשֵׂי מָשׁוֹט של הסירות הקטנות, מַלָּחִים של הספינות הבינוניות, כֹּל חֹבְלֵי הַיָּם של האניות הגדולות [שיש להם רב חובל], אֶל הָאָרֶץ יַעֲמֹדוּ, כי אין להם עוד להיכן להוליך את סחורתם.
