(ח) וַֽיַּעֲמֹ֗ד וַיִּקְרָא֙ אֶל־מַֽעַרְכֹ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֔ם לָ֥מָּה תֵֽצְא֖וּ לַֽעֲרֹ֣ךְ מִלְחָמָ֑ה הֲל֧וֹא אָֽנֹכִ֣י הַפְּלִשְׁתִּ֗י וְאַתֶּם֙ עֲבָדִ֣ים לְשָׁא֔וּל בְּרֽוּ־לָכֶ֥ם אִ֖ישׁ וְיֵרֵ֥ד אֵלָֽי׃ (ט) אִם־יוּכַ֞ל לְהִלָּחֵ֤ם אִתִּי֙ וְהִכָּ֔נִי וְהָיִ֥ינוּ לָכֶ֖ם לַֽעֲבָדִ֑ים וְאִם־אֲנִ֤י אֽוּכַל־לוֹ֙ וְהִכִּיתִ֔יו וִֽהְיִ֤יתֶם לָ֨נוּ֙ לַֽעֲבָדִ֔ים וַֽעֲבַדְתֶּ֖ם אֹתָֽנוּ׃ (י) וַיֹּ֨אמֶר֙ הַפְּלִשְׁתִּ֔י אֲנִ֗י חֵרַ֛פְתִּי אֶת־מַֽעַרְכ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה תְּנוּ־לִ֣י אִ֔ישׁ וְנִֽלָּחֲמָ֖ה יָֽחַד׃ (יא) וַיִּשְׁמַ֤ע שָׁאוּל֙ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַפְּלִשְׁתִּ֖י הָאֵ֑לֶּה וַיֵּחַ֥תּוּ וַיִּֽרְא֖וּ מְאֹֽד׃
֍ ֍ ֍
(ח) וַיַּעֲמֹד גלית בין שני המחנות, וַיִּקְרָא אֶל מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה – מדוע תירצו שיילחמו העם כולו, ועל ידי זה יישפך דם לרוב, הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי, נבחר מקרב הפלישתים כולם, וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל, ואינכם רוצים להיות עבדים לפלישתים כפי שהייתם בעבר, וכיון שזו מהות הויכוח בינינו, אם תהיו עבדים לנו או עבדים לשאול, אין צורך שכל החייל יצא למלחמה, אלא בְּרוּ – תבררו לָכֶם אִישׁ, וְיֵרֵד אֵלָי למלחמה, ובמקום שכל העם ילחם וישפך דם לרוב, נילחם רק שני אנשים, אחד ממחנה הפלישתים ואחד ממחנה ישראל, ולפי קרב זה תוכרע המערכה כולה.
(ט) עתה הוסיף גלית לבאר להם שבהצעה זו יש לפלישתים יותר הפסד מאשר לישראל, כיון שאִם אותו איש מישראל יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי, וְהִכָּנִי, וְהָיִינוּ לָכֶם לַעֲבָדִים, ואילו עכשיו איננו עבדים כלל, שהרי לא היה מלך לפלישתים, אלא 'סרנים', והם שרים בלבד, ונמצא שיהפכו מעם חופשי לעם משועבד לישראל, וְאִם אֲנִי אוּכַל לוֹ, וְהִכִּיתִיו, וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים, וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ, ואין לכם בזה הפסד גדול, כיון שבין כך אתם עבדים לשאול. אמנם אנשי ישראל לא הסכימו להצעתו של גלית, וכשראה שאין הם מסכימים לדבריו, אמר להם ענין חדש.
(י) וַיֹּאמֶר הַפְּלִשְׁתִּי, אחר שלא הסכימו ישראל שעריכת קרב בין שני אנשים תקבע את כל המערכה, אֲנִי חֵרַפְתִּי אֶת מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה, כלומר, בהצעה זו שהצעתי היתה כוונתי לחרף את ישראל ולהוכיח שאין ביניהם גיבור חיל שילחם איתי, וכיון שאין בדעתכם להסכים לתנאים שאמרתי [שהלוחם שיכנע בקרב כל עמו יהיו לעבדים], אומר לכם דבר אחר, תְּנוּ לִי אִישׁ משלכם, וְנִלָּחֲמָה יָחַד, ללא התנאים הקודמים, אלא רק כדי לראות אם יש ביניכם אדם גיבור אשר חס על כבוד עמו, ומוכן להילחם איתי.
(יא) וַיִּשְׁמַע שָׁאוּל וְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַפְּלִשְׁתִּי הָאֵלֶּה, וַיֵּחַתּוּ וַיִּרְאוּ מְאֹד, ומחמת כן לא נמצא ביניהם איש אשר יקנא לכבוד עמו ויצא להילחם בגלית.
