יא וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ יב בֶּן־אָדָ֕ם שָׂ֥א קִינָ֖ה עַל־מֶ֣לֶךְ צ֑וֹר וְאָמַ֣רְתָּ לּ֗וֹ כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה אַתָּה֙ חוֹתֵ֣ם תָּכְנִ֔ית מָלֵ֥א חָכְמָ֖ה וּכְלִ֥יל יֹֽפִי׃ יג בְּעֵ֨דֶן גַּן־אֱלֹהִ֜ים הָיִ֗יתָ כָּל־אֶ֨בֶן יְקָרָ֤ה מְסֻֽכָתֶ֨ךָ֙ אֹ֣דֶם פִּטְדָ֞ה וְיָֽהֲלֹ֗ם תַּרְשִׁ֥ישׁ שֹׁ֨הַם֙ וְיָ֣שְׁפֵ֔ה סַפִּ֣יר נֹ֔פֶךְ וּבָֽרְקַ֖ת וְזָהָ֑ב מְלֶ֨אכֶת תֻּפֶּ֤יךָ וּנְקָבֶ֨יךָ֙ בָּ֔ךְ בְּי֥וֹם הִבָּרַֽאֲךָ֖ כּוֹנָֽנוּ׃
֍ ֍ ֍
(יא) וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר.
(יב) בֶּן אָדָם, שָׂא קִינָה עַל מֶלֶךְ צוֹר, והוא חירם מלך צור שעזר לשלמה המלך לבנות את בית המקדש, ומחמת כן היה ראוי לשכר בגן עדן [הוא 'גן עדן התחתון' הניתן גם לחסידי אומות העולם], אך לאחר מכן התגאה וחטא, ומחמת כן הפסיד את שכרו [ויש אומרים שחירם עצמו כבר מת, והעמידו בצור אדם אחר תחתיו, הדומה לו, והאמינו לפי דמיונם שבו נכנסה נפש חירם בעצמו], וְאָמַרְתָּ לּוֹ, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים, אַתָּה חוֹתֵם תָּכְנִית – צורתך מוכנה ומתוקנת כראוי מכל הצדדים, כי אתה מָלֵא חָכְמָה, וּכְלִיל יֹפִי.
(יג) בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ, כי שם מקומך הראוי לך מחמת המעשים הטובים שעשית בבניית בית המקדש, כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ – שם יסוככו עליך בסוכה של אבנים יקרות, אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם, תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת, וְזָהָב, ושם תתענג גם על ניגונים ושירים, מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ – בכלי שיר סתומים כמו תוף ודומיו, וּנְקָבֶיךָ – בכלי שיר העשויים עם נקבים להכניס ולהוציא אויר, כמו חצוצרות וחלילים, בָּךְ – כביכול מיני כלי נגינה אלו נמצאים בתוך אברי גופך עצמו, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ – והם הוכנו בך מיום שנבראת, שהיית ראוי להשמיע קולות זמר אלו.
