פרשת אחרי מות
"בזאת יבא אהרן אל הקדש…" (ויקרא טז ג)
מצוות עשה, שיעשה הכהן הגדול את כל מעשה יום הכפורים, על סדר הקרבנות והודויים ושלוח השעיר ושאר העבודה, כמו שכתוב בפרשה, שנאמר 'בזאת יבא אהרן אל הקדש' וגו', ובפרשה זו מבוארים כל עניני עבודת יום הכפורים.
משרשי המצוה, שהיה מחסדי הא-ל על בריותיו לקבוע להם יום אחד בשנה לכפרה על החטאים, יחד עם התשובה שישובו. שאילו לא היה יום זה, והיו עוונות בני האדם מתקבצים שנה אחרי שנה, היה העולם כולו מתחייב כליה. ועל כן ראה הקדוש ברוך הוא בחכמתו לקיום העולם לקבוע יום אחד בשנה לכפרת חטאים לשבים בתשובה.
ונוהגת מצוה זו בזמן שבית המקדש קיים. ועכשיו בעונותינו שאין לנו לא מקדש ולא כהן גדול ולא בגדי שרד ולא קרבנות, נהגו כל ישראל לעבד ביום זה בתפלות ובתחנונים, וכמו שכתוב 'ונשלמה פרים שפתינו'.
