א) מצות עשה לספור שבע פעמים שבע שנים, ולקדש את שנת החמשים, שנאמר 'וספרת לך שבע שבתות שנים וגו' וקדשתם את שנת החמשים', ושתי מצות אלו, של ספירת שבע פעמים שבע שנים, ושל קידוש שנת החמישים, מסורין לבית דין הגדול בלבד:
ב) ומאימתי התחילו למנות שנים אלו, מאחר ארבע עשרה שנה משנכנסו לארץ, שאז סיימו את כיבוש הארץ וחלוקתה לשבטי ישראל, שנאמר 'שש שנים תזרע שדך ושש [שנים תזמור כרמך', עד שיהיה כל אחד מכיר את ארצו, ושבע שנים עשו] בכבוש הארץ ושבע שנים בחילוק, נמצאת אומר, בשנת שלש וחמש מאות ואלפים ליצירה מראש השנה מאחר מולד אדם הראשון, שהיא שנה שניה ליצירה [שהרי אדם נברא ביום שישי, ובאותו יום היה ראש השנה, והעולם עצמו נברא חמשה ימים קודם לכן], התחילו למנות, ועשו שנת עשר וחמש מאות ליצירה, שהיא שנת אחת ועשרים משנכנסו לארץ, שמטה, ומנו שבע שמטות וקדשו שנת החמשים, שהיא שנת ארבע וששים משנכנסו לארץ:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
