כשם שהרגילות היא מידה טובה למצוות ומעשים טובים, כך לעומת זאת אם עבר אדם עבירה ושנה בה והורגל בה, נעשית לו כהיתר, עד שאפילו אם ישמע מהדורשים בעם את חומרת איסורם, לא יעזוב את הרגלו הרע. ומצויות כמה עבירות חמורות שנעשו כהיתר גמור לרבים מעמי הארץ, מחמת שהורגלו בדרך רעה, וגם כי יזקינו לא יסורו ממנה, כגון לשון הרע, שבועת שוא, הזכרת השם לבטלה, דבורים אסורים, ראיות אסורות וכהנה רבות, וביטול תורה כנגד כלם:
והאיש אשר הוא יהודי ומאמין במה שאומר שיש שכר טוב לצדיקים ועונש רע ומר לרשעים, לא יהא מאבד עצמו לדעת, רק ימסור נפשו להישמר מכל דבר רע ולקיים כל דבר טוב, יום ליום מעט מעט יקיים סור מרע ועשה טוב, ואם בתחילה קשה לו הדבר, לאחר זמן יערב לו ויבוסם לו, ישמח לבו ויגל כבודו על קרבת אלקים אשר יקרב, כמוצא שלל רב.
