אמנם גם במדת הרחמנות צריך פלס ומאזני משפט, במקום שיש שני בני אדם משני צדדי הענין, וכדי לרחם על האחד צריך להיות אכזרי על השני, יש להתבונן איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם, הדרך הישר והטוב על פי התורה ועל פי היושר. כגון, אם לוה ומלוה באים לפניך, ויש ללוה אפשרות לשלם את חובו, במעות או במטלטלין, ואינו רוצה לשלם, ראוי להיות 'אכזרי' על הלוה ולרחם על המלוה, ולהכריח את הלוה בכל דרך שתהיה עד שישלם את חובו.
אבל אם רואים שהלוה מתהלך בתומו, וחותר ומשתדל לשלם את חובו מעט מעט, ויש תקוה שיוכל לשלם את חובו לאט לאט על ידי סחורה שמתעסק בה, ומאידך אם יכפוהו לשלם הכל יחד, תתמוטט פרנסתו לגמרי, ראוי לרחם עליו ולתת לו זמן ארוך יותר לפרעון ההלואה, על ידי שיבטיח במשכון או בערבות שישלם את חובו בזמן שקבעו לו. ולעולם צריך להיות רחמן על העשוק ואכזרי על העושק, ולהציל העשוק מיד עושקו:
