א) ארץ ישראל המתחלקת לשבטים אינה נמכרת לצמיתות [-לעולם], שנאמר 'והארץ לא תמכר לצמיתות'. ואם מכר לצמיתות, שניהם עוברין בלא תעשה, ואין מעשיהן מועילין, אלא תחזור השדה לבעליה ביובל:
ב) והמוכר שדהו לששים שנה, אינה יוצאה ביובל, כיון שאין חוזר ביובל אלא דבר הנמכר סתם, או הנמכר לצמיתות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
