(יט) וַיֻּגַּ֥ד לְשָׁא֖וּל לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה דָוִ֔ד בְּנָי֖וֹת בָּֽרָמָֽה׃ (כ) וַיִּשְׁלַ֨ח שָׁא֣וּל מַלְאָכִים֮ לָקַ֣חַת אֶת־דָּוִד֒ וַיַּ֗רְא אֶֽת־לַהֲקַ֤ת הַנְּבִיאִים֙ נִבְּאִ֔ים וּשְׁמוּאֵ֕ל עֹמֵ֥ד נִצָּ֖ב עֲלֵיהֶ֑ם וַתְּהִ֞י עַֽל־מַלְאֲכֵ֤י שָׁאוּל֙ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־הֵֽמָּה׃ (כא) וַיַּגִּ֣דוּ לְשָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־הֵ֑מָּה וַיֹּ֣סֶף שָׁא֗וּל וַיִּשְׁלַח֙ מַלְאָכִ֣ים שְׁלִשִׁ֔ים וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ גַּם־הֵֽמָּה׃ (כב) וַיֵּ֨לֶךְ גַּם־ה֜וּא הָֽרָמָ֗תָה וַיָּבֹא֙ עַד־בּ֤וֹר הַגָּדוֹל֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשֶּׂ֔כוּ וַיִּשְׁאַ֣ל וַיֹּ֔אמֶר אֵיפֹ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל וְדָוִ֑ד וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֖ה בְּנָי֥וֹת בָּֽרָמָֽה׃ (כג) וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֔ם אֶל־נָי֖וֹת בָּֽרָמָ֑ה וַתְּהִי֩ עָלָ֨יו גַּם־ה֜וּא ר֣וּחַ אֱלֹהִ֗ים וַיֵּ֤לֶךְ הָלוֹךְ֙ וַיִּתְנַבֵּ֔א עַד־בֹּא֖וֹ בְּנָי֥וֹת בָּֽרָמָֽה׃ (כד) וַיִּפְשַׁ֨ט גַּם־ה֜וּא בְּגָדָ֗יו וַיִּתְנַבֵּ֤א גַם־הוּא֙ לִפְנֵ֣י שְׁמוּאֵ֔ל וַיִּפֹּ֣ל עָרֹ֔ם כָּל־הַיּ֥וֹם הַה֖וּא וְכָל־הַלָּ֑יְלָה עַל־כֵּן֙ יֹֽאמְר֔וּ הֲגַ֥ם שָׁא֖וּל בַּנְּבִיאִֽם׃
֍ ֍ ֍
(יט) וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל לֵאמֹר, הִנֵּה דָוִד בְּנָיוֹת אשר בָּרָמָה.
(כ) וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים – שליחים לָקַחַת אֶת דָּוִד, וַיַּרְא כל אחד ואחר משליחי שאול (רד"ק) אֶת לַהֲקַת [-סיעת] הַנְּבִיאִים נִבְּאִים, וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם ומשפיע עליהם שפע נבואה, וַתְּהִי גם עַל מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים, וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה, ומתוך כך לא נתנו ליבם לעשות את ציווי שאול להביא את דוד.
(כא) וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל את אשר אירע לשלוחיו, וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֲחֵרִים, וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה. וַיֹּסֶף שָׁאוּל וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים שְׁלִשִׁים – קבוצה שלישית, וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה.
(כב) וַיֵּלֶךְ גַּם הוּא – שאול בעצמו הָרָמָתָה, כי היתה דעתו ללכת לביתו של שמואל, ולא לבית מדרשו אשר בניות, וַיָּבֹא עַד בּוֹר הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בַּשֶּׂכוּ [-שם מקום], ובהיותו שם נמלך בדעתו והחליט ללכת אל שמואל ודוד בכל מקום שיהיו, וַיִּשְׁאַל שאול וַיֹּאמֶר, אֵיפֹה שְׁמוּאֵל וְדָוִד, האם הם עדיין בניות, וַיֹּאמֶר לו המשיב, הִנֵּה הם בְּנָיוֹת בָּרָמָה.
(כג) וַיֵּלֶךְ שָׁם אֶל נָיוֹת בָּרָמָה, וכיון שהיה שאול מוכן לנבואה יותר משלוחיו, כי כבר התנבא פעם אחת [כמבואר לעיל פרק י' פסוק י'], לכן כבר בהיותו בדרך אל שמואל, קודם שהגיע אליו, וַתְּהִי עָלָיו גַּם הוּא רוּחַ אֱלֹהִים, וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וַיִּתְנַבֵּא, עַד בֹּאוֹ בְּנָיוֹת בָּרָמָה.
(כד) וַיִּפְשַׁט גַּם הוּא בְּגָדָיו – את בגדי מלכותו, וַיִּתְנַבֵּא גַם הוּא לִפְנֵי שְׁמוּאֵל, וַיִּפֹּל עָרֹם מבגדי מלכותו כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה, עַל כֵּן יֹאמְרוּ – לכן התחזק המשל שכבר אמרו בפעם הראשונה שהתנבא, הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִם.
