כג אֲשֶׁ֨ר נִתְּנ֤וּ קִבְרֹתֶ֨יהָ֙ בְּיַרְכְּתֵי־ב֔וֹר וַיְהִ֣י קְהָלָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻֽרָתָ֑הּ כֻּלָּ֤ם חֲלָלִים֙ נֹֽפְלִ֣ים בַּחֶ֔רֶב אֲשֶׁר־נָֽתְנ֥וּ חִתִּ֖ית בְּאֶ֥רֶץ חַיִּֽים׃ כד שָׁ֤ם עֵילָם֙ וְכָל־הֲמוֹנָ֔הּ סְבִיב֖וֹת קְבֻֽרָתָ֑הּ כֻּלָּ֣ם חֲלָלִים֩ הַנֹּֽפְלִ֨ים בַּחֶ֜רֶב אֲֽשֶׁר־יָרְד֥וּ עֲרֵלִ֣ים ׀ אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּיּ֗וֹת אֲשֶׁ֨ר נָֽתְנ֤וּ חִתִּיתָם֙ בְּאֶ֣רֶץ חַיִּ֔ים וַיִּשְׂא֥וּ כְלִמָּתָ֖ם אֶת־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃
֍ ֍ ֍
(כג) ואומר על אשור וכל קהלה, אֲשֶׁר נִתְּנוּ כבר בעבר קִבְרֹתֶיהָ של אשור במקום זה, והיינו בזמן סנחריב מלך אשור שעלה על חזקיה מלך יהודה ומלאך ה' הרג את כולם בלילה אחד, ואותם מתים עתיקים קבורים עתה בְּיַרְכְּתֵי בוֹר, כלומר, במעמקי הבור, כי מתו לפני זמן רב, ועתה יחזרו לשם בני אשור שנית, לאחר נפילתה של מצרים, וַיְהִי קְהָלָהּ סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ – יקהלו כל בני אשור סביב קבורתה של מצרים, לנקום את נקמתה, אך גם הם יהיו כֻּלָּם חֲלָלִים נֹפְלִים בַּחֶרֶב, אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּית בְּאֶרֶץ חַיִּים – כעונש על כך שהטילו את פחדם בארץ ישראל, כאשר הגלו סנחריב וחילותיו בני אשור את עשרת השבטים, ובא עתה הזמן להענישם באותו מקום שחטאו בו בעבר [אמנם על בני אשור, שנלחמו במלחמה השניה, לא אומר שישכבו בקבריהם עם הערלים, וכך יבואר להלן (פסוק כ"ט) לגבי בני אדום, שהם יהיו הלוחמים במלחמה השניה נגד אשור, שיקברו לבדם].
(כד) שָׁם – ובמלחמה השלישית יהיו עוזרי מצרים עֵילָם וְכָל הֲמוֹנָהּ, והם בני פרס ומדי שיהיו סְבִיבוֹת קְבֻרָתָהּ של מצרים, לנקום את נקמת מצרים מהערלים, אך גם הם יהיו כֻּלָּם חֲלָלִים הַנֹּפְלִים בַּחֶרֶב, ויהיה הדבר על ידי שבני פרס ומדי יהרגו רבים מהם, אֲשֶׁר על ידי פרס ומדי יָרְדוּ העֲרֵלִים אֶל אֶרֶץ תַּחְתִּיּוֹת, והטעם שיענשו אותם ערלים הוא על אֲשֶׁר נָתְנוּ חִתִּיתָם בְּאֶרֶץ חַיִּים – על שנתנו פחדם בארץ ישראל בזמן בית המקדש השני, שהחריבוהו והגלו את ישראל מארצם, וכן רדפו והצרו לישראל בזמן הגלות, וַיִּשְׂאוּ אותם ערלים את כְלִמָּתָם אֶת [-עם] יוֹרְדֵי בוֹר, ובאותו זמן יבואו עמים אחרים ערלים לנקום את נקמת אחיהם, ויהרגו את חיל פרס ומדי, שיהיו על ידי כך גם הם חללים הנופלים בחרב, כאמור בתחילת הפסוק.
