ג) וכל מקום שנאמר שהעושה דבר זה פטור, הרי זה פטור מן הכרת ומן הסקילה במזיד, ומן הקרבן בשוגג, אבל אסור לעשות אותו דבר בשבת, ואיסורו מדברי סופרים, הרחקה מן המלאכה, והעושה אותו בזדון מכין אותו מכת מרדות. וכן כל מקום שנאמר 'אין עושין כך וכך', או 'אסור לעשות כך וכך בשבת', העושה אותו דבר בזדון מכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים.
ד) וכל מקום שנאמר 'מותר לעשות כך וכך', הרי זה מותר לכתחילה, וכן כל מקום שנאמר 'אינו חייב כלום', או 'פטור מכלום', אין מכין אותו כלל.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
