ט) ואלו הן היינות הפסולין לגבי המזבח, המתוק, והמעושן – שעישנו את הענבים כדי למתקם, והמבושל באש או בשמש, או שנשתנה טעמו בבישול, כל אלו פסולים. אבל יין שמחממין אותו בשמש ולא נתנה בו השמש טעם בישול, וכן יין צמוקין, ויין מגיתו – שבא עתה מהגת שדרכו בה את הענבים, והיינו שלא שהה ארבעים יום. ויין הדליות – יין הבא מגפנים שהידלו [-המשיכו אותם] על גבי מקלות וכדומה, ויין הבא מכרם הנטוע בבית השלחין – באדמה יבשה הצמאה תמיד למים, שמתוך כך פירותיה כחושים, או בבית הזבלים – ארץ כחושה, שצריך לזבלה, או יין גפנים שנזרע זרע ביניהן, שזרע זה מכחיש את האילנות, או יין כרם שלא נעבד, כל אלו היינות לא יביא מהם נסכים לכתחלה, ואם הביא, כשר.
י) יין שנתגלה – שנותר גלוי בלילה, פסול לגבי המזבח. הדלה – המשיך את ענפי הגפן על גבי עץ תאנה, יינה של הגפן פסול לנסכים, מפני שנשתנה ריחו מחמת עץ התאנה, והרי הוא אומר – והרי נאמר בפסוק 'זבח ונסכים', מה זבח שלא נשתנה, אף נסכים שלא נשתנו.
