ב. כמו שמברכין ברכת הנהנין על כל דבר הנאה קודם שנהנה, כן מברכין על הנאה של האשה קודם אירוסין, לכך תקנו חז"ל ברכת אירוסין. ומשורת הדין, אם מקדשה ע"י עצמו – הוא יברך, ואם ע"י שליח – יברך השליח במקומו, אך נהגו בכל מקום שאין החתן מברך אלא מסדר הקידושין הוא מברך, כדי שלא יתבייש מי שאינו יודע לברך, נמצא שהברכה שמברך האחר היא רק כדי להוציא את החתן ידי חובה, כי עליו מוטלת הברכה, לכן יזהר המברך לכוין להוציא את החתן ידי חובה, וגם החתן יתן דעתו היטב על הברכה ויתכוין לצאת י"ח, וטוב להזהיר גם את הכלה שתכוין דעתה ותשמע הברכה ויתכוין המברך גם עליה. ויש אומרים שלדעת הרמב"ם אם לא כיון המברך להוציא י"ח ולא כיון החתן לצאת י"ח, הרי זו ברכה לבטלה, ואף על גב שיש אומרים טעם אחר בברכה זו, משום דהוי ברכת שבח והודאה על קדושתן של ישראל, ולפי טעם זה אם לא כיון החתן אין בכך חסרון, מכל מקום צריך לחשוש לדעת הפוסקים שכתבו את הטעם הראשון, ומה גם שלדעת אבי התעודה הרמב"ם ז"ל מוכרח לכוין:
תפריט
תפריט
שישי
ט"ו אלול התשפ"ו
