ב. פירות של עץ שהם עודם קטנים שלא הגדילו שאז הם חמוצים אף על גב דמר"ן ז"ל פסק אם נאכלים ע"י הדחק מברך בפה"ע, מ"מ האחרונים ז"ל כתבו לברך שהכל, ורק אם בישלום או תקנום באור מברך בפה"ע, מפני שבעודם חיים היו נאכלים ע"י הדחק, ולכן פירות קטנים שהם חמוצים ומבושלים בתבשיל כמנהג עירנו, הנה אם ברור להם שהיו נאכלים ע"י הדחק יברכו עליהם אחר בישול בפה"ע, ואם ספק דשמא לא היו נאכלים ע"י הדחק קודם הבישול אז יברכו עליהם אחר בישול שהכל, יען דכל פרי שאינו נאכל חי מחמת חמיצותו אפילו ע"י הדחק אם אוכלו חי אינו מברך עליו כלל ואם אכלו מבושל מברך שהכל:
על כן פרי שקורין בערבי נארינ"ג שמלקטים אותם בעודם קטנים שהם מרים כלענה ומבשלים אותם בסוכ"ר, לא יברך עליהם אחר טיגון בסוכר אלא שהכל, ועיין מש"ז. בד"א בפרי שנתלש קודם שנגמר בישולו וקודם שגדל כל צרכו, אבל פרי גמור שברייתו הוא מר אף על פי שישאר באילן ימים רבים ה"ז אם ימתקנו ע"י בישול באור או ע"י דבר אחר מברך עליו הברכה שלו אם הוא עץ או אדמה, ולכך הזיתים שברייתם מרים אפילו אחר שגדלו כל צרכן מברכים עליהם אחר תיקונם ע"י כבישה ברכה שלהם שהוא בפה"ע וכן כיוצא בזה:
