הלכות חגיגה, פרק ג, ג-ד

ג) אימתי היו קורין את קריאת ה'הקהל', במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות, שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית, והמלך הוא שיקרא באזניהם, ובעזרת הנשים היו קורין. וקורא כשהוא יושב, ואם קרא מעומד הרי זה משובח. מהיכן הוא קורא, מתחילת חומש אלה הדברים, עד סוף פרשת שמע, ומדלג ל'והיה אם שמוע' וגו', ומדלג ל'עשר תעשר', וקורא מ'עשר תעשר' על הסדר עד סוף ברכות וקללות, עד 'מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב', ופוסק.
ד) כיצד הוא קורא, תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם, ומביאין בימה גדולה, ושל עץ היתה, ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים, והמלך עולה ויושב עליה, כדי שישמעו קריאתו, וכל ישראל העולים לחג מתקבצין סביביו, וחזן הכנסת נוטל ספר תורה ונותנו לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנו לסגן, וסגן לכהן גדול, וכהן גדול למלך, כדי להדרו ברוב בני אדם, והמלך מקבלו כשהוא עומד, ואם רצה, ישב. ופותח, ורואה את מקום הקריאה, ומברך כדרך שמברך כל קורא בתורה בבית הכנסת, וקורא הפרשיות שאמרנו, עד שהוא גומר וגולל, ומברך לאחריה כדרך שמברכין בבתי כנסיות, ומוסיף שבע ברכות, ואלו הן: נוסח ברכת העבודה, שהיא 'רצה ה' אלהינו בעמך ישראל' וכו', ונוסח ברכת מודים, שהיא 'מודים אנחנו לך' וכו', ונוסח ברכת המועדים, שהיא 'אתה בחרתנו מכל העמים' וכו', עד 'מקדש ישראל והזמנים', כדרך שמברכין בתפלה, הרי שלש ברכות כמטבען – כנוסח הרגיל שלהם. ברכה רביעית, מתפלל על המקדש שיעמוד, וחותם בה ברוך אתה ה' השוכן בציון. ברכה חמישית, מתפלל על ישראל שתעמוד מלכותם, וחותם בה הבוחר בישראל. ברכה ששית, מתפלל על הכהנים שירצה הא-ל עבודתם, וחותם בה ברוך אתה ה' מקדש הכהנים. ברכה שביעית, מתחנן ומתפלל בה כפי מה שהוא יכול, וחותם בה 'הושע ה' את עמך ישראל שעמך צריכין להושע, ברוך אתה ה' שומע תפלה.