ה-ו) הקריאה והברכות של המלך בקריאת התורה זו של 'הקהל', נאמרות בלשון הקדש, שנאמר 'תקרא את התורה הזאת', בלשונה, אף על פי שיש שם לועזות – אנשים המבינים רק שפת לעז וגרים שאינן מכירין את לשון הקודש, חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה, וגילה ברעדה, כיום שניתנה בו בסיני. אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה, חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה, ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו, שלא קבעה הכתוב אלא כדי לחזק דת האמת, ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה, ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל.
ז) יום הקהל שחל להיות בשבת, מאחרין אותו לאחר השבת, מפני תקיעת החצוצרות והתחינות שאינן דוחין את השבת.
סליקו להו הלכות חגיגה בס"ד
